האם לא יהיה נפלא אם כל התלמידים שלנו יהיו עצמאים? האמת היא, שלעתים קרובות אחד או יותר מתלמידנו יתקשה להצליח ללא "פיגומים". בחמשת הצעדים הללו נעזור לאלו שקשה להם יותר מאחרים:

ברומטר הינו מכשיר מדידה המודד את הלחץ האטמוספרי באוויר. ילד ברומטר הנו ילד שעל פיו נמדד מדד הלחץ הכיתתי, ועל פיו יקבע האקלים הכיתתי, לא אחת. בא"ל השד"ה מאמינים כי סיוע נכון ומעמיק בילים אלו ישנה את כל האקלים הכיתתי של המורה, וכי עליה לעשות מספר צעדים על מנת ל"שחרר את הלחץ" מילדים אלו ובכך להקל על הלחץ הכיתתי. 

 

 

צעד ראשון - טבלת שיקוף

​

לא קשה לזהות את התלמידים בעלי ה"סיבולת הנמוכה" בשיעור. הרמה הראשונה של תמיכה היא השיקוף שלנו לילד על התהליך כאשר אנו צופים וממלאים דו"ח על ילדי ה"ברומטר" :

שם הילד

שם התחנה

כמה זמן החזיק בה מעמד

מהו סוג "הברומטר" שלהם? (הקושי)

 

קל להאשים את התלמידים שלנו על חוסר סיבולת, אבל  אם יהיה דילוג על כל אחד מ- 10 השלבים, הכישלון יהיה מונח ובצדק על הכתפיים שלנו. מורים של תלמידים בוגרים מתפתים לעתים קרובות לדלג על חלקים מסויימים של " 10 הצעדים לעצמאות", אך עם טבלת השיקוף עשויים לגלות שתלמידיהם בהחלט צריכים לדעת מה הציפיות מהם בבירור. דבר נוסף, תהליך השיקוף מאפשר לנו לייצר מרחב בו אנו מתמודדים עם "ילד הברומטר" ולא מוותרים עליו. עלינו לוודא שה"סיבולת הנמוכה" שהציגו תלמידים מסוימים אינה תוצאה של חוסר פעולה, שעמום ואי התאמת המשימות. קחו מורה שאתם סומכים עליו ושיהיה צופה בכיתה ויהיה מוכן להתבונן בכם תוך כדי שיעור. הוא יכול לעתים קרובות לעזור לכם לראות את הכשלים של עצמכם.

​

צעד שני - קבוצת דינמיקה

​

לאחר יצירת "טבלת השיקוף" יש לבצע הצהרה מילולית של המקום/המיומנות בה גילינו שהילד "נפל". חשוב לציין כי כאשר אנו עושים את ההצהרה המילולית עלינו לעשות זאת בכבוד רב ועם צליל של אדיבות רבה בקולנו! הסיבה שאנחנו מצהירים בקול רם אינה עבור "ילד הברומטר" אלא, עבור כל קבוצת הדינמיקה בו הוא נמצא

 

(לעתים קרובות יש ילדים בקבוצה אשר מתוסכלים מ"ילד הברומטר" ויבקשו מאיתנו ש"נטפל בו" – כך אנו לא מעודדים אותם אך גם לא מתעלמים מהם).

 

אנו מבקשים מ"ילד ברומטר" להצטרף אלינו בהפסקה כך שיוכל לתרגל את ההתנהגויות על בסיס אישי כדי להצליח. כאשר "ילד ברומטר" נשאר איתנו בהפסקה (רק למשך 2-3 דקות. לרוב אלו התלמידים שצריכים להיות יותר בחוץ מאחרים), יהיו לנו איתו את 2 הדקות הללו לקריאה קולית לבד ומולנו. כמו כן נשאל אותם למה הם שם, ואם יש צורך, נשתף אותם כי הם שם כדי לתרגל את ההתנהגויות של עצמאות קריאה  (ולא בגלל ההתנהגות שלהם). לאחר מכן אנו מתרחקים מהם ומניחים להם להתאמן בכוחות עצמם. בסוף כמה דקות אנחנו עוצרים אותם ומתעניינים במה שהם עשו. אנחנו נותנים להם לדעת שאנחנו בטוחים שהם יוכלו להצליח מחר וכי אם לא, אנחנו נתאמן שוב יחד בהפסקה.

רמה זו של תמיכה עוזרת לנו לקבוע אם לילד יש אתגרים התנהגותיים ה"יושבים" על חיפוש תשומת לב או מתוך קושי אורגני (לקויות).

בדרך כלל אנו ממשיכים לשמור על "ילדי הברומטר" בהפסקות במשך 3-4 ימים אם יש צורך בכך, כדי לראות אם רמת תמיכה זו מסייעת לשנות את התנהגותם. אם אנחנו לא רואים שום שינוי נתקדם לשלב התמיכה הבא.

 

צעד שלישי -  שינויים

​

ברגע שקבענו שהתלמיד זקוק לתמיכה נוספת (רמה 2 אינה מספקת) אנו עוברים אל תוך מגוון רחב של שינויים בכיתה. אנו מתחילים על ידי איסוף כלים שמצאנו שמסייעים באופן דרמטי לתלמידים ללמוד להיות עצמאי: סלסלה של ריבועים בעלי מרקמים שונים של בד, שעוני חול באורכים משתנים, חומרים קינסטטיים (בצק, שקית קטנה של לגו או מגה בלוקס, או כל מסיח דעת אחר).

לאחר מכן, אנו מעודדים קריאה עצמאית בשלבים. לרוב, "ילד הברומטר" אינו מסוגל להתמקד ולקרוא עצמאית במשך יותר מדקה אחת בכל פעם, אנחנו נותנים לילד כלי חזותי- שעון חול בן דקה, הנותן את האות החזותי לכמות הזמן בה יש לבצע את מאמץ הקריאה. אז, אנו מאפשרים לו לשחק באחד המסיחים לדקה נוספת בתיאום עם שעון החול. כך לסירוגין דקה דקה.

 

ברגע ש"ילד הברומטר" משיג את המטרה, אנו מציגים טיימר נוסף שאורכו שתי דקות. אנחנו מתרגלים עם התלמיד קריאה של 2 דקות כהשטיימר הקודם של הדקה הופך למנוחה, כך מחליפים בין 2 דקות קריאה לדקה של מנוחה מלאה. בצורה זו ממשיך התלמיד להתאמן עם קוצבי זמן עד שאנו רואים שהוא מסוגל לקיים קריאה עצמאית למספר דקות גבוה יותר תוך נתינת מנוחה של 2 דקות בין קריאה לקריאה.

​

 

צעד רביעי  - סנדוויצ'ינג

​

לאחר הצלחה של שימוש בכלים, יהיו זמנים בהם "ילדי הברומטר" יזדקקו לתמיכה נוספת מאיתנו, כאשר "ילדי הברומטר" ישובו לעבודה בתוך קבוצת תלמידים נוספים עלינו לייצר מגע מהיר, שקט ודיסקרטי עם "ילד הברומטר" על מנת לעשות בדיקה מהירה, לשאול אותם איך זה הולך, להציע מילת עידוד או תמיכה.

 

צעד חמישי - תמיכה בית ספרית

​

לעתים קרובות אנו מוצאים כי "ילד הברומטר" שלנו עשה שינוי נהדר, אך ישנם ימים ורגעים שסבבי השד"ה שלו עדיין מאתגרים עבורו. אנו מתחילים את התמיכה הבית ספרית על ידי שיתוף אנשי הצוות בתמונה הכוללת של "ילד הברומטר" שלנו. לאחר מכן, אנו מבקשים חבר צוות אחר או שניים להיות שותף ישיר שלנו בתהליך מול "ילד הברומטר". הסיבה לשיתוף אנשי הצוות היא כפולה, ראשית, אנחנו רוצים שהם יידעו שלילד יש את רשותנו לצאת למשימות כאלה ואחרות בזמן התרגולים (כמו להביא ספרים מהספרייה), ושנית אנחנו רוצים להקיף את הילד במילות תודה, התפעלות ומחווה. הערות כגון, "וואו, תודה רבה על אספקת הספרים האלה. מה התכנית שלך בסבב הבא כשתחזור עכשיו לכיתתך? וכו. עבודה משותפת כצוות סביב "ילדי הברומטר" שלנו, תוך תמיכת המבוגרים בילד, היא אחת המתנות הכי גדולות שאנחנו יכולים לתת לתלמידינו.